['בית א]
אנחנו מתאספים כאן, עומדים בתור, בוכים בחדר מואר בשמש
ואם אני בוערת, גם אתה תהפוך לאפר
אפילו ביום הכי גרוע שלי, האם מגיע לי, מותק
כל הגיהנום שנתת לי?
כי אהבתי אותך, אני נשבע שאהבתי אותך
עד יומי האחרון

[פזמון]
לא היה בי הכוח להיפרד בכבוד
ואתה הגיבור שעף מסביב, מציל פנים
ואם אני מתה עבורך, למה אתה בהלוויה?
מקלל את שמי, מאחל שנשארתי
ראה איך הדמעות שלי ניתזות

['בית ב]
אנחנו אוספים אבנים, לא יודעים מה ייצא מהן
חלק לזרוק, חלק להכין טבעת יהלום
אתה יודע שלא רציתי לרדוף אותך
אבל איזה סצנה רפאית
אתה עונד את אותם תכשיטים שנתתי לך
כשאתה קובר אותי

[פזמון]
לא היה בי הכוח להיפרד בכבוד
כי כשנלחמתי, אמרת לי שאני אמיצה
ואם אני מתה עבורך, למה אתה בהלוויה?
מקלל את שמי, מאחל שנשארתי
ראה איך הדמעות שלי ניתזות
[גשר]
ואני יכולה ללכת לאן שאני רוצה
לאן שאני רוצה, רק לא הביתה
ואתה יכול לכוון ללב שלי, ללכת על הדם
אבל עדיין תחמיץ אותי בעצמות שלך
ואני עדיין מדברת איתך (כשאני צורחת לשמיים)
וכשאתה לא יכול להירדם בלילה (אתה שומע את שירי הערש הגנובים שלי)

[פזמון]
לא היה בי הכוח להיפרד בכבוד
ולכן ספינות הקרב ישקעו מתחת לגלים
היית צריך להרוג אותי, אבל זה הרג אותך באותו מידה
מקלל את שמי, מאחל שנשארתי
הפכת לפחדים הגרועים ביותר שלך
ואתה משליך את האשמה, שיכור מהכאב הזה
מוחק את השנים הטובות
ואתה מקלל את שמי, מאחל שנשארתי
ראה איך הדמעות שלי ניתזות